הכנסייה הבפטיסטית בילדותי

למי שלא יודע…אגלה שאני בן למשפחה בת 10 אחים ואחיות (אני מס’ 9) .גדלתי במשפחה ירושלמית שומרת מצוות אבא ז”ל עבד יום ולילה כבעל מזנון בקולנוע אוריון (כיום סניף מקדונלד), ואימי גידלה אותנו ודאגה שנצא לחיים מחונכים, משכילים,בעלי ערכים ועוד ועוד.

ברחוב נרקיס בו נולדתי וגדלתי שכנה כנסייה בפטיסטית. מתחם הכנסיה היה מגודר + שערי כניסה וחנות למזכרות/ספרים עם דלתות זכוכית.
מיקום הכנסיה היה על הדרך למרכז העיר, לבית הספר בקיצור- לא היה יום שלא עברתי לידה…
כמו בכל משפחה לימדו אותי מגיל צעיר להיזהר מאנשים זרים…וכבן למשפחה דתית מאוד גם מבני דתות אחרות .

הדבר לא נבע משנאת זרים כמו מהצורך לשמור עלינו מבעיות אלו ואחרות.
אבל הילד שבי פירש אחרת את האזהרות ואת המידע שספגתי לגבי הנוצרים בכלל.
והתוצאה – כל פעם בילדותי כשעברתי ליד הכנסיה בדרך מהבית או הבייתה… הייתי עובר למדרכה ממול …ומחיש את צעדי כדי לחלוף מהר את איזור הסכנה.

בגיל העשרה – התגברתי על מנהג זה ועל החשש ממה שמייצגת הכנסיה ברח’ נרקיס וחדלתי מהצורך לעבור מדרכה…יתירה מזאת- היכולת לגבור על הפחד שימש אותי וחיזק אותי לגבור על חששות/קשיים אחרים הצצים לפעמים (למי שאיתנו אין…)
והכנסייה – פעמיים (למטב זכרוני) הוצתה בידי קיצונים , אך תמיד שוקמה ועדיין ממלאה את תפקידה כבית תפילה.

בעיסוק שלי היום כסוכן ביטוח – אני משתדל ומצליח במקרים רבים לעזור לאנשים אחרים להתמודד עם חוסר ידע ,ועם החשש מנושא מסובך ומורכב כמו חיסכון פנסיוני ומכתבים מחב’ הביטוח.
לדוגמא:- “הממשלה יכולה לקחת לנו את כספי הפנסיה.”
“אני לא פותח את המכתבים מחב’ הביטוח ,אלא מעביר לרואה החשבון שלי.”
“ביטוחים/הפנסיה/ק’ השתלמות – זה התחום של בעלי/אשתי… אני לא מבין/נה בזה כלום”
לסיום – אני מנסה ומצליח להנגיש את המידע המורכב בתחום של התכניות הפנסיוניות וניהול סיכונים ללקוחות שלי ומי שמוכן לשמוע אותי. רק שלא יעברו מדרכה..

#חיסוןלעסקשלך